מהן יסודות שיטת פלדנקרייז?

הרצאה של אלי ודלר בכנס בחסות מרכז רפואי מאיר, היחידה לעמוד שדרה בנושא: הגישה הרב – תחומית לכאבי גב
מלון הילטון ת"א | 04.09.2006 | אלי ודלר

התבקשתי לכמת ב-10 דקות, דרך שבה אני עוסק כמעט 40 שנה. אנסה ברשותכם לעשות זאת ולקרוא מהנייר, כדי להתמקד ולחסוך בזמן שלא עומד לרשותי. ובכן, השיטה בנויה משני צידי מטבע אחד.
א. שיעורים קבוצתיים , או מודעות בתנועה . בקיצור A.T.M.
ב. שעור וטיפול אישי או אינטגרציה פונקציונאלית. בקיצור F.I.

בהמשך אפרט על כל אחת משתי הדרכים הללו. נושא הכנס הוא הגישה הרב תחומית לכאבי גב. ד'ר פלדנקרייז טען בצדק :שהאזור או הנקודה הכואבת, אם זאת חוליה, מפרק או שריר, זהו בעצם החלק, הנקודה או האזור הטובים ביותר בגופנו ההוכחה לכך היא העובדה שסמכנו עליו, הפכנו אותו לציר חד צדדי, או במילים אחרות ניצלנו אותו יותר מהאחרים עד שנשחק והתעייף משמוש יתר.

תפקידנו בעצם, להחזיר למעגל התנועתי אותם אזורים בגופו של המטופל- תלמיד, כדי שתנועתו תהה יותר הרמונית ושלמה, מה שיוריד מהעומס והניצול של האזור הכואב, ויאפשר לו להחלים ולהיות פחות מגורה. אני טוען בפני כל תלמידי - מטופלי שלנגד עיני תמיד המוטו הפשוט "אם אין אני לי מי לי"? כלומר אין שום סיכוי שרק אני כמטפל אוכל לעזור, באם הוא לא יקח על עצמו לשאת בנטל , בצורת תרגילים אם בקבוצה, או באמצעות קלטת מותאמת לקשיו בביתו.

בשעור והטיפול האישי - פרטני אנו המטפלים, מפעילים את ידיינו, כדי לארגן באמצעים פיסיולוגיים את היחס הרצוי בין אברים שונים של הגוף הפסיבי - תנועתית , בתחילה.

אנו לא עוסקים באיבר או במפרק הפגוע לפני שחל שיפור ביחסי הראש, עורף ונשימה, שיפור זה אי אפשר להשיגו מבלי להייטיב קודם במידת מה את תנועתיות עמוד השדרה, ותבנית הגוו, ומצב האגן והבטן. התהליך הוא בעצם סדרה רצופה של התקרבויות למצב הרצוי. בטיפול- שעור הפרטני אנו משתמשים בידנו המיומנות , ומקנים מחדש בעדינות ובאיטיות תנועות שנעלמו זמן רב מהרפרטואר היומיומי של האדם הבא אלינו, בהתנסות הפסיבית הזאת הוא והיא לומדים מחדש על העושר הכמעט בלתי נדלה באפשרויות התנועה של גופו, הידים שלנו הם למעשה ראי בעל אלף זויות המראות למטופל תמונה תנועתית שנמצא בו, אך ויתר עלייה מזמן מתוך וסיבות הכאב.

הדרכים שלנו מגוונות מאוד, חוץ מידיים מיומנות ומיטת פלדנקרייז טיפולית, אנחנו משתמשים בגלילי קרטון, גלילי ספוג ארוכים, בגלילי פוליקרבונט חצי קשים, בכדורים אובאליים בגדלים שונים, ובעוד עזרים פשוטים ולא יקרים. המכנה המשותף להם, שהם עגולים , גמישים וקפיציים. בכל העזרים הללו אני משתמש בזמן הטיפול כפיצוי על חוסר תנועותיות זמני אצל המטופל, בכך תנועותיו קלילות, קפיציות וגדולות יותר.

החוויה התנועתית הזאת על כדור אוואלי או להתגלגל על שורת גלילים נותנת ומחזירה את תחושת הקפיציות , התנועה העגולה, המחליפה את התנועות המאובנות והמאופקות הבאות בעקבות התנסות הכאב, וחופש התנועה חוזר לאט לאט במקום החשש מהכאב. בזמן הטיפול ידי מכוונות את התנועה, אבל עיני צדות תנועות דקות ועלומות שנעלמו מתחושת המטופל. אני מעודדו ומבקשו להניע באיטיות את אגנו,למשל כשאני מניע את חוליות בית החזה , וכך שיתוף הפעולה שבין התלמיד- מטופל הופך לחויית למוד מחדש על האפשרויות הנסתרות, שיהפכו לגלויות בשמוש ספונטני יומיומי.

הביטחון התנועתי ההרמוני חוזר אליו, ואט אט נעלם גם הכאב. כשכאביו החזקים חלפו אנחנו מצרפים את המטופל לאחת מקבוצות המודעות בתנועה- שם הוא פעיל בעצמו.

עד היום הקלטתי יותר מ 4000 שעורים שונים. משה פלדנקרייז אמר שריבוי השעורים לא נועד להוכיח עד כמה אנחנו יצירתיים, מטרת המדיניות לתת בכל פעם שעור שונה היא כדי להשאיר את התלמיד תמיד סקרן ומופתע מאפשרויותיו הבלתי מוגבלות. ומאחר שהשיעורים אינם קובץ מקרי של תנועות יפות, אלא כל תנועה תורמת לזאת שתבוא לאחרייה, ואז אין ביכולתו של התלמיד להיכנס לרוטינה, ותנועותיו הרגליות. הבלתי צפוי דורש ממנו להיות תמיד ערני, להתנסות בקומבינציות תנועתיות חדשות, זאת בעצם למידה, ולמידה נשארת שלנו לעד, הייתי קורא לזאת " גירסה דבגרותא".

אתן דוגמא: בתחילת השיעור אתן תנועה למשל ישיבה שלמה, להניח הידיים על אחורי הברכיים ולהזדקף, עצם הישיבה קשה לרבים, כי חוליות החזה קמורות מידי ובית החזה נוקשה, חוליות המותן והצואר תהיינה היחידות שתפעלנה, הנשימה תיעצר והברכיים תתכופפנה, השיעור יעשה כמעט כולו בשכיבה (על מזרן) על הגב - או על הצד, רצף של כ-100 תנועות שונות ועדינות החוזרות על עצמן מס' פעמים תרככנה בהדרגה את תנועות בית החזה - חוליות החזה, האגן ומפרקי הירך,מאחר והרצפה למרות המזרן, קשה ואינה משתנת, כל חלקי הגוף חייבים להשתנות וכל איבר יתרום תנועה במפרקו, לאט לאט עמוד השדרה יתארך, הצלעות ובית החזה ייתרככו והנשימה לא תעצר.

ובעצם התנועה תזרום מכף רגל ועד ראש. בסוף השיעור אבקש את האנשים לחזור ולשבת כמו בתחילת השיעור, וראה זה פלא, ההזדקפות נעשית פשוטה מבלי להרים ולכפוף ברכיים, התנועה מתחילה באגן המדרבן את חוליות המותן לזקוף את חוליות החזה, בית החזה תלוי ואינו מוחזק וכל זאת למרות שכל השעור נעשה בשכיבה, רוב השיעורים בתחילה מתנהלים אכן בשכיבה, כי זה חוסך לנו התמודדות עם כוחות הגרויטציה, ואז אפשר לוותר על הרגלי היציבה.

ברוב המקרים האנשים חשים עצמם בסוף השיעור יותר קלים משום שהליכתם נשענת על מערכת השלד, והשרירים מתפנים לשנות את יחסי האיברים לפי צורך תפקודם- ולא כדי לבלום ולהחזיק את הגוף.

רציתי להבהיר עוד שימוש שאני עושה בצמד המילים מטופל - תלמיד. שיטת פלדנקרייז היינה בעצם הדרך ללמוד כיצד ללמוד ולהתחדש תמיד. אין ספק כשאדם בא אליי עם כאבים ,קשה לו להתפנות ולהקשיב לגופו ובכך ללמוד, לגביי הוא עדיין בבחינת מטופל - הוא בעיקר בידיים שלי. אבל מאותו רגע שכאביו פחתו , הוא חוזר לעצמו, ואני יכול להתחיל לסקרנו באפשרויותיו ואז הוא הופך לתלמיד סקרן ועצם הלימוד בניסוי וטעייה הופכת את כל הנלמד לחלק בלתי נפרד ממנו, ואין התחושה של הקלילות נשמרת לשעה שעתיים בלבד.

אין ספק שהלימוד מתחדש, בעשיה בקבוצה לפחות פעמיים בשבוע, כפי שאנו צורכים מזון לאורך כל חיינו אסיים בדבריו של מורי דר' משה פלדנקרייז: " החיים הם תנועה, אין חיים בלי תנועה".

מטרת השעורים הקבוצתיים והפרטניים, היא לשפר את היכולת להרחיב את גבולות הביצוע, ולעשות את הבלתי אפשרי לאפשרי, אף כי קשה, את הקשה לנוח, ואת הנוח לנעים. איתרע מזלי שאני נמצא בקבוצה מאושרת שיום העבודה חולף לנו ביעף כהרפתקה מרתקת ומסקרנת, ואם אנו כל כך קלילים שהיום "עף" לנו, אנו רואים שגם מטופלנו - תלמידנו קלי תנועה יותר. ואם אני אחרי 40 שנה מתלהב מדרכו של ד'ר משה פלדנקרייז שהפכה לעולמי, אני מזמינכם להתנסות בה, היא יכולה להשתלב בכל הדרכים הנפלאות שתציעו היום כדי להחזיר לאנשים את איכות החיים המגיעה לכולם.

 

הטיפול האישי הוא הזמנה לשכלל את התנועה ולשקם אותה משנים של תנועה עצורה.

תרגול עצמי לשכלול יכולת התנועה - גם בבית. מגוון תרגילים למגוון קשיים ובעיות, על גבי דיסקים. התרגילים הנם תרגילי שמע, המיועדים לשמיעה.

החיים הם תנועה, אין חיים בלי תנועה.
ד"ר משה פלדנקרייז
Designed & Programed by RER