סיפורו של הכנר שלמה מינץ ופלדנקרייז

סיפור אמיתי
23.12.2003 | אלי ודלר

טיפלתי בכנר שלמה מינץ כשהיה בן 16, כי גופו הוא כלי העבודה שלו. את כל המוסיקאים שבטיפולי, אני מאמן ומטפל בהם עד שכלי הנגינה יהא חלק מגופם ואז כל הגוף מנגן ולא רק כלי הנגינה. כמובן שאז הצלילים מקבלים את הצבע והאופי של האמן המבצע.

בצילום אתם רואים את שלמה עומד על 2 גלילי עץ כשהגלילים מונחים על ספוג כדי שלא יחליקו על הרצפה. שלמה ואני גילינו ששלמה רוקע בזמן הנגינה לעתים ברגל אחת, מניירה ששלמה העיד כי רחש אותה מאייזיק שטרן ש"אימץ" אז את כישרונו, וגם השאיל לו את כינור הסטראדיווריוס.

כששלמה עומד על הגלילים הוא אינו יכול לרקוע ברגלו מכוון שהוא נאלץ לשמור על שיווי משקל, כך שמהניירה שהפריעה לנגינתו נעלמת לאחר זמן מה. בשעתו הקלטתי את שלמה מנגן עם הגלילים ובלעדיהם ושמחנו לגלות יחדיו שהנגינה על הגלילים הייתה נקייה יותר ויותר.

אני חייב לציין שני דברים: שלמה מנגן הרבה על כינורות של רב האמן בונה הכינורות אמנון ווינשטיין. אני ראיתי את מורי ורבי דר' משה פלדנקרייז עובד עם האמן הדגול יהודי מנוחין עם גלילים בהקשר אחר, ממנו למדתי, כפי שלמדתי את כל יסודות עבודתי.

 

הטיפול האישי הוא הזמנה לשכלל את התנועה ולשקם אותה משנים של תנועה עצורה.

תרגול עצמי לשכלול יכולת התנועה - גם בבית. מגוון תרגילים למגוון קשיים ובעיות, על גבי דיסקים. התרגילים הנם תרגילי שמע, המיועדים לשמיעה.

החיים הם תנועה, אין חיים בלי תנועה.
ד"ר משה פלדנקרייז
Designed & Programed by RER