משל הרועה והכבשים - מהו מורה ומטפל טוב

פתיח של מכתב למורי פלדנקרייז, משתתפי קרוס שערכתי בלוצרן שוויץ בנושא: כאבי ראש, הנובעים מהפרעות עיניים וצוואר.

אני רוצה להתחיל בסיפור: משה פעם אמר לנו, נדמה לי שבסוף הלימודים שלנו, שבעיניו מורה טוב משול לרועה כבשים שלעולם לא ישאיר אותה כבשה כאחרונה, ראשונה ובוודאי לא אך ורק במרכז העדר.

מהמטאפורה הזאת למדתי שבעצם זה גם תפקידנו כמורי פלדנקרייז בזמן הFI, השיעור-טיפול יחידני. תפקידנו בזמן הטיפול לארגן את גופו של התלמיד-מטופל כך שתנועתו ופעולתו לא יהיו תמיד חד צדדיים לפתוח בפניו באמצעות "הדו שיח" הגופני אופציות תנועתיות חדשות שהיו חבויות ונשכחות במאגר התנועתי.

לחדש אותן באמצעות ידינו המטפלות כך שתנועתו היומיומית של המטופל תהה באופן ספונטני יותר הרמונית ועושה שימוש בשני צידי עמוד השדרה, בכל החוליות במידה שווה, בכל המפרקים, לכל כיוון, ולא רק לצד אחד, בשתי הרגליים באותו גודל צועד ואותה העמסת משקל.

זה תפקידו של מורה טוב, שמשאיר באמצעות ידיו מסלולים וקשרים נוספים במוח לשימוש תנועתי עשיר כדי לאפשר לגופנו תנועה הרמונית שלמה, ולא מנצלת רק אזורים מסוימים המביאים לקשיי תנועה וכאב. כך הבנתי את משל הרועה והכבשים הפשוט והבהיר כל כך של מורי ד"ר משה פלדנקרייז.

כמשל הזה, כמו בשיעור הקבוצתי (ATM), לא נזנח שום איבר או פינה בגוף "לחסר תנועה פרזיטי" כדברי משה. תפקידו של המורה לראות את כולם, ללמוד מכל אחד את הפתרונות שהוא מצא לעצמו בקשיים או בקלות התנועתית, ומידי פעם להנחיל לכל הכיתה המתאמנת פתרונות משלושת "קצוות העדר" שבמשל.

 

הטיפול האישי הוא הזמנה לשכלל את התנועה ולשקם אותה משנים של תנועה עצורה.

תרגול עצמי לשכלול יכולת התנועה - גם בבית. מגוון תרגילים למגוון קשיים ובעיות, על גבי דיסקים. התרגילים הנם תרגילי שמע, המיועדים לשמיעה.

החיים הם תנועה, אין חיים בלי תנועה.
ד"ר משה פלדנקרייז
Designed & Programed by RER