שיעור קבוצתי / מודעות דרך תנועה (ATM)

במסגרת השיעור הקבוצתי אנו מבקשים לשמור על עצמיותו וייחודו של כל תלמיד. התקשורת היא מילולית בעיקרה, והמורה משתדל להמעיט בהדגמות ובתיקון תנועות שגויות. התלמידים מתבקשים להקשיב היטב ולהתרכז בעצמם. לא "להעתיק" תנועות מאחרים אלא ללמוד על גופם את התנועה המוצעת.

הלימוד העצמי כולל גם את גילוי השגיאות (שביצוען גורם לפעמים לכאב קל) ותיקונן. כתוצאה מכך, התנועה הנכונה והמתאימה לתלמיד, נחרטת בתודעתו לאורך זמן. לעתים, כאשר התנועה המוצעת על - ידי המורה אינה מתאימה למצבו הגופני של התלמיד, ימצא התלמיד תנועה חלופית. ביצוע תנועה זו יהיה נכון וגם רצוי בתנאי שייעשה במודע ולא באקראי. כתוצאה מגישה זו, המדגישה והמעודדת את העצמיות, שיעור קבוצתי לעולם לא ייראה אחיד. להיפך, גאוות המורה תהיה דווקא על חוסר האחידות ועל הביטוי האישי של כל תלמיד.

מדוע מתבצעים השעורים בדרך כלל בשכיבה ? על שאלה זו ניתן להשיב בקצרה ולומר כי השכיבה מאפשרת תנאים אופטימליים ללמוד תנועות חדשות. ואולם כדאי להרחיב מעט את ההסבר בנושא זה: בחיי היום-יום, מרבית האנשים עושים שימוש מוגזם ומיותר בשריריהם כדי לשאת את הגוף. מאידך, תפקידם המקורי של השרירים אינו לשאת את הגוף אלא להניע את הגפיים ולהפנות את הראש ואת הגוף כתגובה לגירוי ובהתאם לצרכים השונים. נשיאת הגוף - עומס הגוף - הוא קודם כל ובעיקר תפקידו של השלד, החזק פי כמה וכמה מהשרירים!

ואכן, השימוש השגוי בשרירים כ"נושאי גוף" גורם לשחיקה מוגברת ולעייפות מיותרת אפילו לאחר מנוחה. לפיכך, ביצוע השיעורים במצב של שכיבה מקטין את ה"צורך" לשאת את הגוף, מפחית את המתח השרירי ומגדיל את היכולת ללמוד תנועות חדשות. כדאי לשים לב כי בכל מהלך השיעור המורה מסב את תשומת לבם של התלמידים לכך שהשלד פרס עצמו על הריצפה, והמתח השרירי המיותר נעלם.

במהלך השיעורים אנו מבקשים מן התלמידים לשכוח את ההרגל לבצע תנועות "תיאטרליות" גדולות, יפות וחזקות כפי שלימדו אותנו בילדותנו. אנו משתדלים דווקא שלא להשתדל יותר מדי וזאת כדי לאפשר לעצמנו ללמוד ולהתחדש במקום לחזור ו"לדקלם" את המוכר לנו.

השיעור עצמו בנוי כמו יצירה מוסיקלית: ישנה פתיחה, נושא, וריאציות רבות, ויש כיוון ברור. במשך כל השיעור מתמקדים באיבר או באיזור גופני אחד. בפתיחה מנסים תנועה מסוימת ומבחינים בקושי מסוים במימושה. בהמשך אנו מנסים לגלות, בהדרגה וביסודיות, את כל הגורמים המפריעים לביצוע התנועה ומונעים מהאיבר לנוע בחופשיות. כך, באמצעות לימוד תפקודה של תנועה אחת אנו לומדים ומלמדים את עצמנו כיצד לסחוף את שאר חלקי הגוף לטובת אותה תנועה.

בסוף השיעור חוזרים אל התנועה שהתקשינו לבצע בתחילתו ומגלים, בדרך כלל, כי הקושי נעלם. כתוצאה מהלימוד בקבוצות ובטיפולים האישים נוספו לנו אפשרויות תנועה רבות וחדשות, וגדל החופש לבחור את דרך התנועה המתאימה לנו. הבחירה החדשה נעשית מתוך רפרטואר עשיר יותר מזה שבו נאלצנו להסתפק בעבר!

השיפור המושג במהלך השיעורים הוא הדרגתי ויסודי ובא לידי ביטוי בתחומים רבים ומגוונים: ביציבה, בנשימה, בהפחתה של אי נוחות כרונית, בקלות ביצוע התנועות ובתחושה כוללת של נינוחות פיזית ורגשית.

 
  • אני מקיים סדנא קבוצתית בשיטת פלדנקרייז, קבוצת התעמלות בה עוסקים בשכלול יכולת התנועה. רח' בני דן 62 תל אביב בבית דניאל.

הקבוצות מתנהלות מזה 40 שנה. זהו תרגול המעשיר בצורה עדינה את מגוון התנועות המוכר לנו, וחלקו רדום בתוכנו מחוסר שימוש. כל שיעור שונה מרעהו ומתמקד באין ספור נושאים החשובים לנו בתנועה האנושית היומיומית.

השיעורים מתנהלים בעיקר בשכיבה, אך גם בישיבה על כסא, או עמידה והליכה.

מטרות התרגול הן לגרום לנו להיות קשובים יותר לגופנו. לשפר את היציבה והנשימה שלנו, וכדברי משה פלדנקרייז "להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי, את האפשרי לנוח, ואת הנוח לנעים. וכך לחוש תחושה של גמישות, שלווה ורוגע."

 

הטיפול האישי הוא הזמנה לשכלל את התנועה ולשקם אותה משנים של תנועה עצורה.

תרגול עצמי לשכלול יכולת התנועה - גם בבית. מגוון תרגילים למגוון קשיים ובעיות, על גבי דיסקים. התרגילים הנם תרגילי שמע, המיועדים לשמיעה.

החיים הם תנועה, אין חיים בלי תנועה.
ד"ר משה פלדנקרייז
Designed & Programed by RER